הסדרת מעמד לבן זוג זר

הגלובליזציה המתאפיינת בעידן המודרני הביאה לעלייה במספר הישראלים הנמצאים בזוגיות עם אנשים בעלי אזרחות זרה • עד כאן הכל טוב ויפה, אך מה קורה כאשר הזוג המאושר מבקש לחיות את חייו במדינת ישראל? • כל הפרטים – כאן

בשנים האחרונות קיימת תופעה שכיחה, שלפיה ישראלים רבים מקיימים קשר זוגי עם אזרחי מדינות אחרות, במסגרת נישואים או כידועים בציבור. כתוצאה מכך, גבר הצורך להסדיר את מעמדם של בני הזוג הזרים במדינת ישראל, על מנת שאלו יוכלו לחיות עם בני זוגם הישראלים בחופשיות וללא הפרעות.

הליך קבלת האזרחות המיוחלת של בן הזוג הזר מתפרס על פני תקופת זמן ארוכה, בשל נהלים שמכתיב משרד הפנים. העיקרי שבהם הוא החובה להוכיח את כנות הקשר הזוגי והחיים המשותפים במדינת ישראל – לאורך כל תקופת ההליך. הליך זה נקרא בשפה המשפטית "ההליך המדורג".

חשוב לדעת כי כשמדובר בבני זוג שאינם נשואים, הדבר מאריך ומסבך עוד יותר את הליך קבלת האזרחות לבן הזוג הזר.

השלבים המקדימים

ראשית, ועוד לפני כניסת בן הזוג הזר לארץ, יש להגיש למשרד הפנים הישראלי בקשה לפי נוהל חיים משותפים, לצורך אישור מטעם משרד הפנים להגעת בן הזוג הזר ארצה. אך ורק לאחר אישור הבקשה, יוכל בן הזוג הזר להיכנס לארץ ולהתחיל בהליך הסדרת מעמדו, כשהוא אוחז בידו דרכון התקף לשנתיים לפחות.

לאחר שבני הזוג קיבלו אישור מטעם משרד הפנים להגעת בן הזוג הזר ארצה, יש לבצע כמה צעדים לצורך הסדרת מעמדו (על מנת שהוא לא ייאלץ לחזור לארצו) ורישום כבני זוג במרשם האוכלוסין. רישום זה חשוב ביותר, שכן בלעדיו לא יקבלו בני הזוג זכויות סוציאליות המגיעות להם בהיותם בני זוג באופן פורמלי.

השלב הראשון - מבחן "מהימנות וכנות הקשר הזוגי"

בשלב זה, כשהבקשה להחלת נוהל חיים משותפים מונחת לפתחו של משרד הפנים, מתחיל נוהל בחינת הקשר. על בני הזוג להגיש למשרד הפנים מסמכים רבים (על-פי רשימה שמנפיק המשרד, אך היא אינה סגורה וממצה), שמטרתם לתמוך בבקשת בני הזוג ולספק הוכחה מבוססת לזוגיות הנטענת. כך לדוגמה, תמונות משותפות, הסכם שכירות, מכתבי ממליצים מסביבתם הקרובה, חשבונות משותפים שבני הזוג שילמו יחד ומסמכים נוספים המעידים כי מרכז חייהם המשותף של בני הזוג אכן נמצא בישראל. 

כמו כן, על בן הזוג הזר להגיש מסמכים הנוגעים לזהותו. חלקם נדרשים להיות מאומתים על-ידי חותמת אפוסטיל ממדינת מוצאו, או על ידי הקונסוליה הישראלית באותה מדינה.

בשלב זה, לאחר שעמדו בני הזוג בכל דרישות הנוהל – בן הזוג הזר יהיה זכאי לאשרת עבודה מסוג ב'1, לתקופה בת שנה.

מבחן זה ייערך פעם בשנה, לאורך כל ההליך המדורג.

השלב השני - הריאיון

לאחר שמשרד הפנים עיבד את המסמכים, על שני בני הזוג לעבור ריאיון אישי, בנפרד, שבמסגרתו תיבחן העקביות והקוהרנטיות שבתשובות שני בני הזוג. במסגרת הריאיון, בני הזוג יישאלו שאלות הקשורות לחייהם המשותפים והחזקת משק בית משותף, לצד שאלות הקשורות לאופן שבו הכירו ולטיב הקשר הזוגי שלהם. במקרה של חוסר התאמה בין תשובות בני הזוג, הדבר עשוי לשמש נימוק לסירוב משרד הפנים להמשיך בהליך המדורג.

השלב השלישי – תושבות ארעית

לאחר ביצוע הריאיון, יקבל בן הזוג הזר (במעמד פגישת הריאיון או לאחריה) אשרת שהייה המאריכה את שהייתו בארץ, וכן אשרת עבודה שאותה ניתן להאריך לשנה נוספת – בסיום השנה הראשונה, ובסך הכל לשלוש שנים. מובן שבתקופה זו יכול בן הזוג הזר לצאת מגבולות מדינת ישראל לצורך חופשה וכדומה, באמצעות אשרות כניסה ויציאה המונפקות על-ידי משרד הפנים.

השלב הרביעי – תושבות קבע

אם עמדו בני הזוג דרישות הנוהל, לאחר ארבע שנים יעלה מעמדו של בן הזוג הזר לכדי "תושב קבע" – זאת באמצעות הנפקת אשרת תושב ארעי מסוג א/5 על ידי משרד הפנים. אשרה זו תקפה לשנה וניתן לחדשה עד 4 שנים. נוסף על כך, תונפק לבן הזוג גם תעודת זהות ארעית. קבלת תעודת הזהות מעניקה לבן הזוג הזר את הזכות לביטוח רפואי, לתנאים סוציאליים וכיוצא בזה, ובזאת טמונה חשיבותה הרבה.

השלב החמישי (והאחרון) – הנפקת תעודת זהות והתאזרחות

תושבות קבע
השלב האחרון בנוהל כולל את היעד שאליו מכוונים בני הזוג מתחילת ההליך – זכאות להנפקת תעודת זהות קבועה לבן הזוג הזר. מעמד זה מזכה את בן הזוג הזר בתעודת זהות קבועה.

חשוב להבין כי אף המעמד שעתה מוסדר, עדיין על בני הזוג להוכיח כי מרכז חייהם בישראל וכי קשרם הזוגי הוא כן ואמיתי. כמו כן, במעמד זה אין לבן הזוג הזר את הזכות להצביע בבחירות לכנסת או לקבל דרכון ישראלי.

התאזרחות

לאחר שלוש שנים נוספות במעמד "תושב קבע", בן הזוג הזר זכאי להגשת בקשה להתאזרחות במשרד הפנים. עקב טיפול לא נכון בהגשת בקשה זו, ומשיקולי מדיניות של משרד הפנים, עשויה הבקשה להידחות, תוך חיוב בן הזוג הזר לעזוב את גבולות מדינת ישראל בתוך כשבועיים ימים ועד חודש.  

חשוב לדעת! הגשת בקשה להתאזרחות עשויה להניב פרי כאשר מדובר בזוג נשוי בלבד, אחרת לא ניתן לקבל מעמד של אזרח במדינת ישראל.

במקרה של דחיית הבקשה

ניתן להגיש ערר למשרד הפנים, ולחלופין להגיש ערר לבית הדין לעררים.

לסיכום:

הליך הסדרת מעמד בן הזוג הזר וקבלת אזרחות ישראלית הוא הליך מורכב וממושך, המצריך עיסוק בירוקרטי רב, בקיאות במדיניות משרד הפנים ובעיקר סבלנות. על מנת לפשט את מורכבות ההליך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הסדרת המעמד והייצוג משפטי מול משרד הפנים, לרבות הגשת בקשות מפורטות, הכנת כלל המסמכים המבוקשים, ליווי בעמידה מול נציגי משרד הפנים ועוד.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.