חלוקת מוניטין, כושר השתכרות והפסדי קריירה

מתגרשים או נפרדים? חשוב שתדעו שמגיע לכם יותר מחלוקת רכוש משותף ושתוכלו לתבוע גם בגין פערי כושר השתכרות והפסדי קריירה. הנה כל מה שחשוב לדעת

בין אם אתם זוג נשוי שעומד להתגרש או ידועים בציבור העומדים בפני פרידה – חשוב שתכירו את הזכויות והחובות שלכם בנוגע לרכוש האישי והמשותף שלכם. כיום אנשים מכירים בחלוקת נכסים ממשיים כמו רכב, דירה או אפילו צבירות סוציאליות, אך חשוב לדעת כי מבחינה משפטית, כיום ניתן אף לתבוע בגין פערי כושר השתכרות והפסדי קריירה. מדובר כאמור בתביעה או בחלק בלתי נפרד מהסכמים רבים, בייחוד בקרב הייטקיסטים, רופאים, רואי חשבון ושאר בעלי מקצועות חופשיים (ואם תהיתם מה בדיוק נכלל בגדר "מקצוע חופשי", אז להלן פירוט: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך-דין, עורך פטנטים, רואה חשבון, שמאי וכן בעל מעבדה כימית או רפואית).

קיימות 3 סוגיות שונות לעניין זה עם פתרונות לתקופת הגירושים. בפתרונות אלה אפשר להשתמש עוד לפני שנישאים או ממסדים את הקשר ולחתום על הסכם שיענה על הצרכים שלכם. שלוש הסוגיות הן:

1. חלוקת כושר השתכרות כנכס
מצב שבו אחד הצדדים פיתח את כושר השתכרותו "על חשבון" הצד השני. למשל, במצב שבו אחד מהצדדים נשאר לטפל בענייני המשפחה והבית, בעוד שהצד השני פיתח קריירה שמאפשרת לו להרוויח משכורת גבוהה.

2. פיצוי על הפסדי השתכרות וקריירה
מצב שבו לא רק שהייתה חלוקה בין בני הזוג, אלא שבפועל נוצרו הפסדי השתכרות וקריירה. למשל, במקרה שאחד הצדדים לא פיתח כושר השתכרות או שכושרו נפגם בגלל שלא עבד כלל או כי עבד בחצי משרה, במידה כזו שלא ניתן היה לפתח קריירה או שפשוט נפגם כושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלו.

3. פיצויי הסתמכות/מזונות משקמים/פיצויים משקמים
על משקל "מזונות אישה", שאותו אנו מכירים מהמשפט העברי, אפשר לבקש בבתי המשפט מעין "מזונות אזרחיים" שנפסקים לצורך פיצוי או שיקום בן או בת הזוג שלא פיתחו את עצמם בזמן הזוגיות. כאמור, אצל נשואים, במקרים מתאימים – ניתן להישען על מזונות אישה שהם עניין מגדרי, לעומת מזונות אזרחיים שאינם מגדריים.

הבעיה: איך מחשבים כמה מגיע לנו בעקבות הגירושין או הפרידה?

הפסיקה ומשפט דיני המשפחה מתמודדים עם חלוקת מוניטין מזה שנים רבות, אך נושא כושר השתכרות ופעריו הוא נושא חדש יחסית שנדון בפסיקה ישראלית בשם פסק דין רואה החשבון (שם דובר על בעל משרד ראיית חשבון מצליח ואשתו שעסקה בהוראה), וכן פסיקה אמריקאית בשם אובריין שם דובר על רופא מצליח, תלמיד רפואה שנפרד מאשתו כשהפך לרופא לאחר שהיא ויתרה על עבודתה כאחות על מנת לתמוך בו בזמן לימודיו, ונשאלה השאלה אם ניתן להגדיר הון אנושי וכושר השתכרות כנכס ש"נרכש" במאמץ משותף.

כעת אנו ממתינים לפסיקה הבאה שתדבר על בנקאית מצליחה מאוד או לחלופין על הייטקיסט, אך ברור הוא שיש קושי להגדיר הון אנושי כנכס, קיים קושי לכמת מה היה כושר ההשתכרות לפני הזוגיות או הנישואים ומהי ה"תוספת" שנוצרה בזכות הזוגיות, וכן קיימת בעיית ספקולטיביות – כמה אדם ירוויח בעתיד? האם נכריח אותו להמשיך לעבוד בזה? – וקושי לממש – כיצד ישלמו על כך?

קיימות שלוש דרכים לפתרון:

1. "לזרוק מספר" – תשלום חד-פעמי גבוה
מחליטים על תשלום חד-פעמי גבוה עם מקדמי סיכון (אולי בעתיד לא יוכל המפצה להמשיך לעבוד במה שהוא עובד. כמו כן קיים סיכון לאובדן כושר עבודה או אפילו אובדן חשק) והיוון (הערכה של העתיד ותשלום חד-פעמי), שהיתרון שלו הוא "גמר חשבון" מיידי וכך אין צורך "להתעסק" בעתיד.
החיסרון בפתרון זה הוא שמדובר בפתרון שמתאים לאנשים אמידים מאוד שיש להם כסף נזיל שהם יכולים לשלם – בין עשרות למאות אלפי שקלים בבת אחת. שיטה זו היא כמובן פשוטה ואהובה מאוד, שכן היא אינה מצריכה חישובים מסובכים.

2. תשלום עיתי קבוע או משתנה לתקופה קצובה לפי ממוצע עתידי
הקשיים בפתרון זה, כמו בפתרון הראשון, הוא שקשה לאמוד ולהיות בטוחים שהמשלם הספציפי ירוויח את אותו סכום ממוצע, וכן מדובר בהמשך הקשר בין הצדדים לצורך העברת כספים.
הפתרון לעניין זה הוא קביעת מנגנון שינוי נסיבות וקביעה, למשל, שאם תהיה ירידה בהשתכרות – הקצבה תרד, ואם תעלה ההשתכרות – הקצבה לא תשתנה (כדי למנוע תמריץ לפגיעה בכושר ההשתכרות). תשלום זה ניתן לקבוע כאחוז מהנטו או כסכום מסוים.

3. השיטה האמריקאית – הערכת אחוזי השתכרות
פתרון זה הוא הגישה האמריקאית, שמבצעת אומדן באחוזים של כושר ההשתכרות של הצדדים, מייצרת נוסחה שמחשבת את פער ההשתכרות ומעבירה בסביבות אחוז על כל שנת נישואים (עד 40%), בלי לבדוק מה היה לפני הנישואים או הזוגיות – בשל הקושי לאמוד את התוספת.

לסיכום
עדיין קיים ויכוח משפטי וקושי כיצד לכמת הון אנושי כנכס בר איזון. ישנה כתיבה בתחום זה, בין היתר של מלומדים משפטיים כמו פרופ' שחר ליפשיץ וגם אחרים, אך היא לא רבה יחסית. הביקורת הגדולה ביותר לעניין זה, הוא הקושי לאמוד והרנדומליות של הקביעה, דבר שאותו מכנה פרופ' ליפשיץ "שיתוף ממניעים סוציאליים". בכל מקרה, בנישואים שחלו לפני 1974 או אצל ידועים בציבור, שם מחלקים לפי כלל המאמץ המשותף – ניתן לחלק, ואילו בנישואים אחרי 1974 (שם חל חוק יחסי ממון וניתן לקרוא על כך בהרחבה במדריך לחלוקת רכוש) – אם יש מספיק נכסים ממשיים, ניתן לחלק לפי סעיף 8 בחוק.

בכל מקרה, בשורה התחתונה: תכנון מוקדם וחתימה על הסכמים שמתייחסים למכלול ההיבטים – מונעים תרעומת וצרות בעתיד, ואם לא היה הסכם מראש – בשל חדשנות הנושא, תצטרכו ייצוג טוב שיוכל להביא לכם את התוצאה הרצויה.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו ניצור איתך קשר בהקדם.