לשון הרע במשפחה

סכסוכים משפחתיים כרוכים ברגשות לא נעימים בין הצדדים המעורבים. עירוב צדדים שלישיים, שאינם חלק מהסכסוך המשפחתי, בפגיעות שחווים מבן משפחה – עלול לגבול בעבירה על חוק איסור לשון הרע ולגרור עונשים כספיים, אף שמדובר על בני משפחה 

כדאי לדעת כי תביעת לשון הרע כתוצאה מסכסוך משפחתי – תיחשב ככזאת רק אם מדובר ב"סכסוך משפחתי", כהגדרתו בחוק ובפסיקה.

תביעה כזו נחשבת כתביעה נזיקית לכל דבר ועניין, השואבת כוחה מחוק איסור לשון הרע. הרעיון בבסיסה הוא הגנה על כבוד האדם ושמו הטוב, ובכלל זאת – הימנעות מביזויו ומהשפלתו. למול הגנה זו עומד ערך חשוב לא פחות – הגנה על עיקרון חופש הביטוי. על מנת לשמור על האיזון בין שני הערכים הללו, תביעת לשון הרע נבחנת בדקדקנות וביסודיות, בעילות מסוימות ועל סמך תנאים שהוגדרו בחוק ובפסיקה.

מהם התנאים לתביעה באשמת לשון הרע?

התנאי הראשון לתביעה בעוולת לשון הרע הוא פרסום דבר-מה, שהוא בגדר לשון הרע, לכאורה. פרסום שכזה יכול להיות בכל אמצעי – בין אם בעל-פה ובין אם בכתב. על מנת שתהיה הצדקה לתביעת לשון הרע, על הפרסום להיות מפורט ומדויק. כמו כן, כאשר מדובר בפרסום בעל-פה – מומלץ להביא עדים, הקלטה, או לחלופין לגבות תצהיר. הפרסום שיוגש ייבחן בצורה אובייקטיבית, תוך התחשבות באופי הפרסום, במיקומו ובאדם שהפרסום מתייחס אליו.

התנאי השני הוא שאותו פרסום יגיע לפחות לידי נמען אחד (וככל שהגיע ליותר גורמים – נחשב לחמור יותר). כאשר מדובר בפרסום בכתב, מספיק שהוא יהיה בעל פוטנציאל להגיע לידי נמען אחד לפחות, גם אם בפועל אינו הגיע לשום אדם.

התנאי השלישי הוא הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם כתוצאה מלשון הרע (גם אם אינו נגרם בפועל), כגון ביזוי והשפלה, פגיעה במוניטין ועוד.

ומתי לא מתקיים חשש לתביעה בגין לשון הרע?

בחוק מוגדרים סוגי פרסומים מותרים, שאינם מהווים עילה לתביעה, כגון פרסום על ידי שופט, בעל דין או בא כוחו, או פרסום של עד במהלך דיון בהליך שיפוטי.

כמו כן, קיימת הגנת "אמת דיברתי", החלה כאשר הפרסום התגלה כדבר אמת וכבעל עניין לציבור (קרי, כבעל תועלת ציבורית, ולא רכילות), נכון למועד הפרסום.

סוג הגנה נוסף נקרא "חזקת תום לב", שהוא מושג מופשט וערטילאי, ומשום כך הוא כולל רשימה בלתי נדלית של מקרים, שהמשותף להם הוא שהפוגע לא פעל מתוך כוונה לפגוע, או שהוא פעל מתוך חובה מוסרית או חברתית. אפשרות אחרת שנכללת במושג תום הלב הוא שהפרסום נועד להגן על עניין אישי כשר, או כשהאדם הביע דעה סובייקטיבית, ביקורת וכיוצא בזה. יודגש כי טיעון לחזקת תום לב יישלל אם הפרסום יתגלה כשקרי והמפרסם ידע זאת או לא נקט אמצעים על מנת לברר אם הוא שקרי או מכוון לפגוע.

נפגעת בגין לשון הרע? הכר את זכויותיך

בית המשפט רשאי לחייב בגין תביעת לשון הרע ב"פיצויי קיום", שמטרתם השבת המצב לקדמותו, או לחלופין ב"פיצויים עונשיים", ששיעורם גבוה יותר. כמו כן, החוק מעניק אפשרות לחייב בפיצויים ללא הוכחת נזק, על סך 50 אלף שקלים, וכאשר הוכחה כוונה בהליך אזרחי – ניתן לחייב אף בסכום כפול – 100 אלף שקלים.

בית המשפט עשוי אף להורות מתן צווים שיאסרו הפצה או פרסום, או יורו לפרסם תיקון, הכחשה או החרמה של עותקי הפרסום וכו'.

האם הפוגעים זכאים להקלות?

בית המשפט רשאי להורות להקל בדין או בפסיקת הפיצויים, בנסיבות מסוימות, כגון אי כוונה לפגוע, התנצלות הפוגע, פרסום תיקון, ניסיון הפוגע להפסקת הפצת הפרסום וכו'.

לסיכום

פרסומים פוגעניים הם שכיחים במסגרת סכסוכים משפחתיים, ופעמים רבות אף מגיעים לכדי לשון הרע ועלולים לגרור חבויות כספיות כבדות. ככלל, תביעה בגין לשון הרע צריכה להיות מדויקת ומבוססת היטב מבחינה משפטית, ובפרט כאשר מדובר בלשון הרע במשפחה – אז הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה על סדרי הדין השונים שבו והדקויות שיש להכיר בין כתליו.  

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.