ניכור הורי לעת זקנה

ידוע כי השפעות פסיכולוגיות שונות עלולות לגרום לנזקים נפשיים כבדים, ולעיתים אף בלתי הפיכים. אחת מהן היא תופעת הניכור ההורי לעת זקנה, שקיבלה הכרה רשמית בתחום דיני המשפחה רק בשנת 2020, בעקבות מאמרה החדשני ופורץ הדרך של עו"ד ענת ליפשיץ.
מהו ניכור הורי לעת זקנה, כיצד נוכל לזהותו ומהן הדרכים להתמודד עימו בהצלחה? עו"ד ומגשרת רונית א' זיסמן, שותפה מייסדת בחברתנו, מסבירה ומדריכה

אף שמדובר בתופעה בעלת השלכות הרסניות, נראה כי המחוקק עדיין לא נתן את דעתו להשפעה של אדם אחד על אדם אחר, במטרה לעצב את תפיסת המציאות שלו – ובכך לתמרן את התנהגותו ואת פעולותיו. למשל, לעיתים נדמה כי מערכת המשפט נותרת חסרת אונים לנוכח מצבים שבהם אנשים בוחרים (מרצונם החופשי, לכאורה) להצטרף לכת מסוימת, כל עוד לא הוכח כי קיימת פגיעה פיזית או מינית. דוגמאות אחרות הן כאשר אדם חווה התעללות נפשית ופסיכולוגית מצד בן זוגו – אף שלא קיימת אלימות פיזית כלל.

המשותף לשני המקרים השערורייתיים הללו הוא שבשניהם מתקיימת השפעה בלתי הוגנת, שעלולה להגיע לכדי "שטיפת מוח" שעובר האדם המצוי בעמדה חלשה. האדם שמפעיל את ההשפעה הבלתי הוגנת מודע לחולשתו של האדם האחר ומנצל אותה – כדי להשיג מטרה מסוימת, בין אם היא רציונלית ובין אם לאו.

כאשר ניצול שכזה מתרחש בין כותלי המשפחה – הוא נתפס כמזעזע פי כמה. דוגמה לכך היא במצב שבו אחים מסוכסכים ביניהם, ואחד מהם מחליט לנקוט אמצעים שונים שיובילו לכך שאחד ההורים ינתקו קשר עם שאר ילדיהם, וזאת במטרה להשתלט על הירושה. במקרה שכזה, ההשפעה הבלתי הוגנת שהפעיל הילד על ההורה הובילה לכך הצוואה שהותיר המנוח אינה משקפת את רצונו האמיתי – כך שהילד המדיר "גורף את כל הקופה". מקרה שכזה מכונה "ניכור הורי לעת זקנה", ובו עוסק מאמר זה.

ניכור הורי לעת זקנה מבטא מצב שבו אחד הילדים או גורם שלישי מעצבים את תודעתו של אחד ההורים ומשפיעים על אופן קבלת ההחלטות שלו, ביחס לבני משפחה אחרים. לאחר הכרה בחולשתו של ההורה, מתרחש הניצול באופן הדרגתי ומחושב, לעיתים במצבים שבהם ההורה חש בדידות לאור התאלמנותו, או לאחר שבן זוגו נהפך לסיעודי. כך למשל, יוכל הילד להזמין את ההורה המנוצל לגור אצלו, ובהדרגה להשתלט על סדר יומו – עד כדי יצירת תלות בבנו ותוך הדרת שאר האחים.

חשוב להדגיש כי מקרה שכזה יוגדר "ניכור הורי לעת זקנה" רק כאשר התנהלה לפני כן מערכת יחסים תקינה בין ההורה ובין שאר ילדיו – וזו הידרדרה בשל המניפולציות הפסיכולוגיות שחולל הבן המנכר באביו או באימו – עד כדי ניתוק הקשר משאר ילדיהם ונישולם מהירושה. כך למעשה טובת ההורה, חופש הבחירה שלו ורצונו האמיתי נרמסים בבוטות, מעבר לפגיעה הכלכלית בשאר ילדיו. 

יש לך חשד שמישהו מסכסך בינך לבין ההורים כדי להשתלט על הירושה? נשמח לייעץ. להשארת פרטים:

מה ניתן לעשות במצב כזה?

הכלי המשפטי העומד לפני האחים המודרים הוא האפשרות להגיש תביעת אפוטרופסות, ולאורה בית המשפט יבחן אם ההורה כשיר לקבל החלטות בכוחות עצמו באשר לרכושו ולממונו. אם יקבע כי אינו כשיר לכך, יוכל בית המשפט למנות את האחים כאפוטרופוסים, וההשתלטות של האח המדיר תגיע לקיצה.

ומה אפשר לעשות במקרה שלילד המדיר ניתן ייפוי כוח מתמשך על-ידי אחד מהוריו המנוצלים?
על ייפוי כוח מתמשך אפשר לקרוא כאן. במצב שכזה, ההגנה על ההורה ועל הילדים המנושלים נהפכת לקשה ליישום (אך אפשרית), באמצעות מינויים כאפוטרופוסים. מעבר לפגיעה בממון וברכוש, במצב שכזה ההורה נותר חשוף להשפעות ולנזקים הנפשיים של הילד המנכר – ובצער, כיום אין לכך מענה הולם בחוק, בדומה למקרים דומים שתוארו בתחילת המאמר. בשונה מפגיעה פיזית, לא תמיד קל להמציא ראיות לפגיעה מסוג כזה, ומה גם שלא תמיד יכול בית המשפט להתערב בקשרים בינאישיים, שכן לא ניתן לכפות קשר של אדם אחד עם אחר אם הוא אינו מעוניין בכך.

למרות הבעייתיות, מערכת המשפט פיתחה פרקטיקה להתמודדות עם התופעה – הידועה בתור הלכת "החוטים השזורים", ולפיה אפשר לשזור עילות שונות כדי להגיע למסקנה שמתקיימת השפעה בלתי הוגנת המפרה את בחירתו החופשית של אחד ההורים (בדיוק כמו חוטים, ששזירתם יחד יוצרת צמה בעלת ערך). מבחן זה הוא אינו מחייב ונוקשה, אלא נועד לסייע לשופט לבחון באופן שקול ורציונלי את נסיבות האירוע, ולגבש רושם אם הופעלה השפעה בלתי הוגנת או לאו.
במאמרה העוסק בניכור לעת זקנה, עו"ד ענת ליפשיץ מונה שלושה מבחנים הכרחיים לקביעת קיומה של התופעה:

  • סכסוך מר בין המנוכר למנכר – לדוגמה, שני אחים המצויים בסכסוך.
  • היווצרות יחסי אמון בין הזקן ובין הגורם המנכר אותו – לדוגמה, אב המסתייע בבנו או מתגורר תחת קורת ביתו. חרף היותו עצמאי בתחילה, האב מפתח תלות רגשית בבן.
  • קשר תקין בין המנוכר לזקן לפני תהליך הניכור – לדוגמה, מערכת יחסים טובה בין אב לבתו, שהשתבשה לאחר פיתוח תלות בבנו, המנכר.

 

לסיכום

המציאות מלמדת כי השפעות פסיכולוגיות שליליות מתרחשות אפילו בתוך המשפחה, ואז חומרתן גדולה פי כמה. נראה כי בתי המשפט מבינים את חשיבות התופעה ואת הצורך לתת לה מענה ראוי, אולם הרשות החוקקת נותרה מאחור וטרם סיפקה מענה ממשי שיסייע בצמצומה. ראוי כי המחוקק יחקור את הנושא לעומקו ולרוחבו על מנת להגן על האוכלוסייה המבוגרת, המצויה בישורת החיים האחרונה, ולחסוך מהם את הסוף הרע והמר.

הכנו עבורכם סרטון קצר שמסכם את הנושא:

המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקת יישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.

ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.

מאמרים נוספים