תופעת הניכור ההורי

אתם הורים וכעת ניצבים בפני הליך פרידה או גירושים? המדריך הזה הוא בשבילכם • תופעת הניכור ההורי שכיחה בקרב הורים פרודים, והיא בעלת השלכות הרסניות, בייחוד לילדים • מהם מאפייניה וכיצד יש להתמודד עימה? כל המידע – כאן

בשנים האחרונות גורמי טיפול ומשפט עדים לתופעה חדשה יחסית, הנקראת "תסמונת הניכור ההורי", שלפיה – הילד מפגין ניכור לאחד מהוריו, על רקע פרידה או גירושים. הדבר מאלץ את בתי המשפט לענייני משפחה ואת בתי הדין הרבניים להתמודד עם טענות הקשורות ליחסים הסבוכים עם ילדם, וכתוצאה מכך אף להכריע בבעיות הקשורות למשמורת על הילדים. בשל התגברות התופעה, מונו לאחרונה שופטים מרכזיים בבתי המשפט לענייני משפחה, על מנת לאתר מצב של ניכור הורי בשלב מוקדם יחסית, ולהתמודד עימו ביתר הצלחה.

מושג "תסמונת הניכור ההורי" (PAS – Parental Alienation Syndrome), הוטבע לראשונה על ידי הפסיכיאטר ריצ'ארד גרדנר בשנת 1985. גרדנר היה הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעות שונות בקרב ילדים, הקשורות לסכסוכים בין הוריהם, ובייחוד בענייני משמורת ילדים. גרדנר הגדיר את התסמונת כהפרעה, אשר הביטוי העיקרי לה הוא מסע הסתה באמצעות גינויים או התנכרות מצידו של ילד כלפי אחד מהוריו, כאשר אין כל צידוק להתנהגותו, בעיקר כלפי ההורה שאיננו ההורה ה"משמורן" (קרי – הורה גרוש שילדו מצוי במשמורתו). לפי גרדנר, על הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים, מודעים או לא מודעים, "שטיפת מוח", הגורמים לניתוקו מההורה המנוכר, ומנגד מביאים לפיתוח תלות בהורה המנכר. כך ייטה הילד לתפוס את אחד ההורים כ"מושלם", ואילו את השני כאשם ורע באופן מוחלט. הדבר יוצר קונפליקט בנפש הילד, שמוביל לריחוק בינו לבין ההורה המנוכר, לעיתים, עד ניתוק מוחלט של הקשר עימו.

סוגיות הקשורות לניכור הורי מגיעות אל פתחו של בית המשפט כאשר הילד מסרב להיפגש עם אחד מהוריו, או כאשר הקשר הפיזי עימו נמשך, אך הילד מבטא כלפיו ניכור, באמצעות הטחת עלבונות, התעלמות, הפגנת אדישות, עוינות, ביקורת מופרזת וחוסר שיתוף פעולה. במקרים רבים הילד יתעקש כי הנתק מההורה נעשה מיוזמתו שלו ומסיבות מוצדקות. במקרים אלה, תהיה נטייה לראות באופן ברור כי הילד "מצטט" את דברי ההורה השני, המסית. לעיתים, הדברים יוצאים מידי שליטת ההורה המנכר, ונראה מקרים שבהם הקטין עצמו ממשיך את קו הניכור בצורה בוטה הרבה יותר, כך שאף ההורה המנכר לא יצליח להחזיר את הגלגל לאחור.

מעבר לפגיעה החמורה בזכותו של ההורה המנוכר להורות (זכות יסוד חוקתית במשפט הישראלי בעלת חשיבות גבוהה מאוד), לניכור ההורי השלכות הרסניות על הילד שנקלע לסיטואציה של ניכור, ובית המשפט מדגיש זאת בפסיקותיו: ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית התקינה של הילד נפגעת; הילד מפתח חשיבה מעוותת הנוטה לקיצוניות, קיטוב ואף צורת בחינת המציאות של הילד עלולה להתערער; הילד מפתח התנהגות נטולת אמפטיה לזולת וקהות רגשית.

למעשה, תסמונת הניכור ההורי גורמת להנצחת הטראומה הקשורה בגירושים או בפרידה של ההורים ולהחרפתה, ואינה מאפשרת לילדים להתגבר על הקשיים וליהנות מהטוב שבשני הוריהם. הילד לא עובר את תהליך ההתגברות, הוא נתקע בתהליך והתסמונת עלולה להביא ל"שידור חוזר" בחייו הבוגרים.

בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים אימצו את תסמונת הניכור ההורי, ושילבו אותה בפסיקותיהם. כך למשל, נוקט בית המשפט סנקציות כלכליות ומטיל קנסות על ההורה המנכר. במקרים קיצוניים, בית המשפט אף ראה לנכון למנות לקטין אפוטרופוס לדין, וכן להעביר את המשמורת עליו לידי ההורה המנוכר, לאחר שכלו כל ניסיונותיו למצוא פתרון ראוי אחר לניכור ההורי.

אילו פתרונות קיימים לתופעה?

אנשי מקצוע מתאימים: מציאות שבה ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו היא מורכבת עבור המשפחה, והיא בעלת השלכות הרסניות לכל המעורבים, ובייחוד לילד. חשוב מאוד לאבחן את ולזהות את תופעת הניכור ההורי בזמן. מדובר על משימה רגישה שמצריכה כלים טיפוליים ומשפטיים מתאימים כאחד. על כן, יש חשיבות רבה לבחירת אנשי המקצוע בעלי ניסיון וידע מקצועי מתאים.

מודעות וזריזות: חשוב מאוד לחתור לפתרון ראוי לניכור ההורי מיד כאשר בעיה זו מתעוררת, במקביל לפנייה דחופה וזריזה לבית המשפט. הזמן הוא משתנה קריטי ככל שמדובר על תופעת הניכור ההורי. אף אם ייווכח בית המשפט כי מתקיים ניכור הורי ויורה על פתרון ראוי, הזמן שעבר עד למציאת הפתרון (חודשים ואף שנים של ניכור) עלול ליצור מצב בלתי הפיך, שבו הקרע לא יהיה ניתן עוד לאיחוי.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.