תלונות שווא בסכסוכי גירושים ומשפחה

גירושים או פרידה הם תמיד עניין מורכב מבחינה רגשית ומשפטית, ובמיוחד כשמעורבים בסיפור גם ילדים  כחלק מהמאבק שניצת בין בני הזוג על רקע הפרידה, אחד מהצדדים (או שניהם) עשוי להרגיש שהתנפצו ציפיותיו מהתא המשפחתי או הזוגי – לעיתים עד כדי חציית גבולות גם במישור הפלילי, על מנת לנקום בבן או בבת הזוג או כדי להשיג את יעדיו המשפטיים  אחד הביטויים לכך היא תופעת תלונות השווא  מהם ביטוייה והשלכותיה, ואיך אפשר להתמודד איתה? כל המידע – במדריך הזה

תלונת שווא בגירושים ופרידה

לצערנו, מדובר באחת התופעות הרווחות, הקשות והמצערות בהליכי גירושים. בהגשת תלונת שווא, אחד מבני הזוג לשעבר מגיש תלונה שקרית במשטרה נגד הצד האחר, במטרה להרחיקו (ראו בעניין זה מדריך צווי הגנה). תלונות שווא מוגשות על-ידי נשים וגברים, אבות ואימהות, ואף מצד בני משפחה אחרים. אלו עשויות לשמש לטובתם בהשגת יתרונות משפטיים מבחינת חלוקת זמני השהות והאחריות ההורית כלפי הקטינים, ואף על מנת לשנות הסדרי הורות שנקבעו, לאחר הליך הגירושים.

 

נציין כי מדריך זה אינו עוסק בנסיבות המוצדקות שבגינן יש לפנות למשטרה, אלא בתלונות שווא בלבד – קרי, תלונות חסרות בסיס המושתתות על בדיה, ותו לא. בכל מקרה, מדריך זה נועד לספק מידע כללי בלבד, והוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

הסיבות להגשת תלונת שווא במשפחה

הגשת תלונת שווא על רקע סכסוך משפחתי, גירושים או פרידה נובעת מסיבות שונות. אצל מתגרשים רבים (לעיתים אחד מהם ולעיתים שניהם), הליך הגירושים נתפס באופן לא נעים ואף כפייתי (כאשר הפרידה מתרחשת ביוזמת צד אחד ולא בהסכמה משותפת, כפי שקורה לא מעט) – דבר היוצר רגשות כעס, תסכול ואכזבה. בשל כך, תיתכן הגשת תלונת שווא ממניע אישי וקנטרני, שכל תכליתה היא להסב סבל לצד השני, לפגוע בו או לנקום בו – על מנת "לאזן" במעט את הפגיעה. בנוסף, ייתכנו סיבות אסטרטגיות וטקטיות להגשת תלונת השווא, כגון השגת יתרון דיוני בהליכים המשפטיים – כגון בחלוקת האחריות ההורית וזמני השהות של הילדים הקטינים, רצון לקבל עדיפות על ההורה האחר (אפוטרופסות בלעדית או משמורת), שימוש בתלונת שווא כקלף מיקוח וסחיטת ההורה האחר, גרימת ניכור הורי באופן של ניתוק קשר, ועוד.

הנזקים כתוצאה מתלונת שווא

כאשר מוגשת תלונת שווא במשטרה, לרוב תפתח המשטרה בתיק חקירה פלילי, שבמהלכו יזומן הנילון (בטרם הפיכתו לחשוד) לחקירה. במקרים רבים, שבהם יש חשש לאלימות, הצד שנגדו התלוננו יורחק מבית המשפחה לפרק זמן מסוים, לעיתים עד סיום החקירה.

תלונה במשטרה פוגעת בשמו של אדם, וכאשר מדובר בתלונת שווא – הדבר נכון שבעתיים. כמו כן, תלונת שווא עלולה להותיר רישום משטרתי, לפגוע במעמדו האישי והתעסוקתי של אדם, לפגוע בשמו הטוב וביכולתו לתפקד כהורה, ואף להסב לו נזק כלכלי. בהתאם, נעכר היחס כלפיו מהמערכות השונות (בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, עו"ס לסדרי דין שכותבת תסקיר סעד בעניין הקטינים), וכך גם עלול לקרות בסביבתו המקצועית או החברתית. גם אם בסוף תהליך בירור התלונה וההליך הפלילי יתברר שמדובר בתלונת שווא – המשטרה לא תמהר לתייג את התלונה ככזאת,, ותעדיף בדרך אחרת שלא מנקה באופן מלא את החשוד לשעבר.

תוצאה של תלונה היא הגשת כתב אישום (במקרה שיש די ראיות להוכיח אשמה פלילית), וסגירת התיק תתאפשר בשל חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות מספיקות – ורק במקרים חריגים (לרוב בהתערבות משפטית של עו"ד) – תתאפשר סגירה בעילה של חוסר אשמה, אשר עומדת מאחוריה אמירה של המשטרה כי מדובר בתלונת שווא (ורק במקרה זה יימחק התיק מהמרשם במשטרת ישראל).

תלונת שווא כעבירה פלילית

הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית, ומי שמגיש אותה חשוף לכתב אישום. עם זאת, חרף העובדה שמדובר בעבירה פלילית ותופעה שכיחה, מעטים המקרים שבהם מוגש כתב אישום בשל תלונת שווא או סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה. זאת, משום שמערכת אכיפת החוק סבורה שאם יוגשו כתבי אישום בגין תלונות שווא, קורבנות אמיתיים של אלימות לא יגיעו להתלונן מחשש להעמדה לדין על תלונת שווא לכאורה. כך בעצם, גם נפגעים אמיתיים – עלולים להיפגע מתופעה זו.

חברתנו תומכת בנקיטת אכיפה פלילית ואזרחית חדה וברורה במקרים של תלונת שווא, על מנת להרתיע זוגות והורים בהליכי גירושים ופרידה מפני שימוש בפרקטיקה פסולה ובזויה זו.

פיצויים ועוולת לשון הרע

מאחר שעבירה של תלונת שווא לא נאכפת במישור הפלילי, קיימת אפשרות לתביעה נזיקית כלפי מגיש/ת תלונת השווא, בגין נזק של פגיעה בשם הטוב במסגרת עוולת לשון הרע (בעניין זה, קראו את המדריך בנושא לשון הרע במשפחה וכן את מדריך תביעות נזיקין במשפחה).

עוולת לשון הרע במשפחה נוצרת כתוצאה מסכסוך משפחתי. לצורך תביעה זו, יש לאסוף ראיות ולהוכיח כוונה לפגוע בשם הטוב או לגרום נזק כמו השפלה, ביזוי או פגיעה במוניטין של הנפגע/ת. כמו כן, תלונת שווא שהובילה לניכור הורי ולניתוק קשר בין הורה לילדו, עשויה להיחשב כעוולה נזיקית המזכה בפיצוי כספי, עבור מימון הטיפול ושיקום הקשר של ההורה וילדו – נוסף על הפיצוי הכספי בגין הנזקים שנגרמו מתלונת השווא.

חשיבות הייצוג המשפטי במקרה של תלונת שווא

בשל הנזק הנגרם כתוצאה מתלונת השווא, חשוב להסתייע בייצוג משפטי הולם מצד עורך דין מקצועי ואמין – כזה שיעמוד על זכויותיכם בלי להמליץ על שימוש סרק בכלים פליליים, ומנגד, כאשר הצד השני פועל כך – יידע לטפל בתלונת השווא ככזאת, לוודא שתיסגר מחוסר אשמה, ויוודא שהמערכת תטפל (במישור הפלילי או האזרחי) במי שהגיש את תלונת השווא. נזכיר כי הליכים משפטיים לוקחים זמן רב, והדרך הטובה ביותר היא מניעה של הגעה למקומות כאלו, דהיינו: להתגרש בשלום – למענכם, למען ילדיכם ולמען עתידכם, כאשר הדבר אפשרי.

לסיכום

לתלונת שווא במסגרת המשפחה עשויות להיות השלכות הרסניות, והיא מצריכה ייצוג משפטי ממוקד ומקצועי בתחום דיני המשפחה, הגירושים והפרידה, לצד הכרת ההיבט הפלילי והנזיקי של הנושא. כמו כן, תלונת שווא פוגעת בתחושת הצדק הטבעי, ומנוגדת לעיקרון טובת הילד, כאשר התלונה מכוונת להרחיק הורה מילדו. צוות החברה מנוסה בתחום זה ונכון לסייע ללקוחותינו שנפגעו מתלונת שווא במסגרת סכסוכי גירושים, הורות ומשפחה, ועוד קודם לכך – למנוע מראש מצבים אלו.

המדריך מוגש כשירות לציבור, ע"י מחלקת דיני משפחה במישור הפלילי בחברתנו.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי, צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו ניצור איתך קשר בהקדם.