מדריך לידועים בציבור

לפני הכל, חשוב לדעת ש"ידועים בציבור" הוא לא סטטוס משפטי. הסטטוסים שמוכרים על ידי המדינה ורשומים במסמכים הרשמיים שלה הם: רווק/ה, נשוי/ה, גרוש/ה ואלמן/ה, ואילו "ידועים בציבור" הוא מצב/מוסד משפטי שיש להוכיח אותו, אשר פותח על ידי הפסיקה הישראלית כדי לתת מענה לכל אותם אנשים שלא יכולים או לא רוצים לשנות סטטוס. למשל, כהן וגרושה שלא יכולים להינשא בישראל או בני ובנות קהילת הלהט"ב ועוד.

כדי לתת מענה ראוי למנועי או לפסולי חיתון, המשפט איגד כללים שהלכו והתפתחו עם השנים, שנועדו להגדיר מי נחשב ידוע/ה בציבור וזכאי/ת לזכויות משפטיות ברכוש, בהורשה, כלפי העירייה ושאר זכויות הנובעות ממעמד אישי.

עם השנים התפתחה הפסיקה ונוצרו סוגים שונים של "חזקת שיתוף". בעוד שאצל זוגות נשואים ברור ממתי התחיל השיתוף (יום הנישואים), וברור איך מחלקים (אם נישאו אחרי 1974 בהתאם לחוק יחסי ממון) – ואז מה שנשאר לעשות הוא רק לבצע את החלוקה עצמה. לעומת זאת, אצל ידועים בציבור לא ברור מתי התחיל השיתוף, ויהיה אינטרס למי שרוצה את השיתוף להילחם על תקופה ארוכה יותר. גם החלוקה לא ברורה ותהיה לפי המבחנים בפסיקה לדורות השונים של חזקת השיתוף (האם כן או לא להכליל עסק? עסק משפחתי? פנסיה? וכו'), ורק בסוף תתבצע החלוקה עצמה, שתיגזר מחזקת השיתוף שבית המשפט יחיל על הצדדים.

מתי נהפכים בני הזוג לידועים בציבור?

איך מוכיחים שבני הזוג הם ידועים בציבור?

עד כה, החקיקה הישראלית טרם התייחסה באופן מפורש לסוגיה, ועדיין לא נתנה הגדרה חד-משמעית לידועים בציבור. התייחסות נדירה ניתן למצוא בחוק הירושה, המגדיר "ידועים בציבור" כ"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". מובן שזה לא מספיק, וידוע לנו שהפסיקה מכירה גם באיש ובאיש, באישה ובאישה ואף באנשים שלא גרים במשק בית משותף – כידועים בציבור.

עוד התייחסות מעניינת בחקיקה לידועים בציבור קיימת בחוק השמות. שם, כתוצאה משנים רבות שבהן בנות זוג של ידועים בציבור שרצו לשנות את שם משפחתן לשם משפחתו של בן זוגן היו מנועות מלעשות כן, המחוקק הוסיף וקבע (לאחר שהעניין הגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ), כי משרד הפנים לא יפסול שינוי שם, משום ש"השם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור". כלומר –  מדובר במצב משפטי כל כך מתפתח, שעד שנות ה-90 אישה ששינתה את שם משפחתה לשם משפחתו של בן זוגה שאליו לא הייתה נשואה – משרד הפנים פסל את שינוי השם בגלל חשש להטעיה או לפגיעה בתקנת הציבור, כדי שלא יחשבו – "חלילה" – שהאישה נשואה כדת וכדין.

כדי שבני זוג ייהנו מהזכויות ומהחובות הניתנות להם מעצם היותם מוגדרים כ"ידועים בציבור", עליהם להוכיח שהם עומדים בהגדרות של "ידועים בציבור". ניתן להוכיח זאת על ידי הבאת ראיות ועדים שיתמכו בעובדות שמציגים בני הזוג, וניתן גם לחתום מראש על הסכם חיים משותפים ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.

הבחירה במוסד ה"ידועים בציבור" על פני מוסד הנישואים עשויה לנבוע ממניעים שונים, ובהם מניעים כלכליים, נישואים חד-מיניים, חוסר יכולת או רצון להינשא על פי הדין הדתי ועוד. כדי שבני זוג ייחשבו "ידועים בציבור" צריכה להתקיים ביניהם מערכת יחסים דמויית נישואים, הכוללת חיי משפחה וניהול בית משותף, וחובה שאף אחד מהצדדים לא יהיה נשוי לאדם אחר (נדרש רק לעניין ירושת הידועים בציבור).

מהן הזכויות של בני זוג ידועים בציבור?

כמעט בכל תחומי החיים זכויות וחובות של ידועים בציבור זהות לזוגות נשואים עם שינויים כאלו ואחרים המתעדכנים עם הזמן ודורשים ייעוץ פרטני. כך למשל, בתחום ההורות, אישה נשואה המגיעה לבית היולדות – בעלה יירשם אוטומטית כאבי היילוד, ואילו במקרה של בני זוג שאינם נשואים – האבא יצטרך להצהיר במהלך השנה שלאחר הלידה על אבהות ולהירשם במשרד הפנים כאבא (ולא יהיה רישום אוטומטי כמו בנישואים). כך גם בכל מה שקשור בהסדרה של חיובים, מעצם העובדה שנישואים הוא סטטוס הרשום במרשם רשמי של המדינה ומוכר בתוך המדינה ומחוצה לה – וניתן להישען עליו, בעוד ידועים בציבור הוא מצב משפטי ותלוי סיטואציה ספציפית. מלבד דוגמת האבהות, קיימים הבדלים נוספים בין נשואים לידועים בציבור.