גירושים כשלעצמם כרוכים בכאב ובקושי, וכשמעורבים בסיפור גם ילדים – המורכבות גדולה אף יותר • אבל אל דאגה, אנחנו כאן בשביל לעשות לכם סדר • כל מה שצריך לדעת בנושא אחריות הורית וזמני שהות – במדריך הזה
אחת הסוגיות שמטרידות את ההורים המבקשים להיפרד היא מה יעלה בגורל הילדים ובהשגחת מי מההורים הם יהיו. נושא זה מעסיק רבות הן את בתי המשפט לענייני משפחה והן את בתי הדין הרבניים.
במדריך זה נביא בפניכם את עיקרי הדברים שחשוב לדעת בנושא, ומלבדו, אנו ממליצים לעיין גם במדריך להסכמי הורות ללא זוגיות או במדריך לניכור הורי.
במקרה שבו ההורים יבקשו להיפרד ויסכימו ביניהם על תנאי קיום המשמורת על הילדים ועל אופן חלוקת המזונות, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ייטה לרוב לאשר את המוסכם על ידם, לאחר שבחן שטובת הילד אינה נפגעת. במצב שבו ההורים לא הגיעו לכדי הסכמה בנוגע לתנאי המשמורת ולאופן חלוקת המזונות, הערכאה השיפוטית תידרש לפסוק בנושא – ובכלל זאת תחליט באשר לחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים ובהתאם לחוק, לפסיקה ולטובת הילד. כך למשל, לפי "חזקת הגיל הרך" נקבע כי ילדים עד גיל 6 יהיו תחת משמורת אימם. כמו כן, על פקידת הסעד לתת חוות דעת מקצועית בנוגע למשמורת ולזמני שהותם אצל ההורים, באופן שייתן מענה הולם לצורכי הילד ולרווחתו.
ככלל, דיני המשמורת נועדו להבטיח את האחריות של ההורים כלפי ילדיהם. כברירת מחדל, במסגרת החוק מעוגנת אחריות משותפת לשני ההורים, כמו גם הזכויות והחובות של ההורים כלפי ילדיהם – לרבות אופן גידול הילדים, בריאותם, התפתחותם הנפשית והפיזית, חינוכם ועתידם.
חזקת הגיל הרך - עדיין כאן
כאמור, החוק קובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם. בבסיס קביעה זו עומדת תפיסה ארכאית קדומה, שלפיה טובת הילד בשנותיו הראשונות תושג בהיותו תחת השגחת אימו דווקא, ולא אביו, וזאת משום שלכאורה האם פנויה יותר מעיסוקיה בהשוואה לאב, שנמצא במרבית הזמן בעבודה. כיום, בתי הדין הרבניים נוטים יותר לדבוק בגישה זו ולפסוק על פי חזקת הגיל הרך, בעוד שבעיני בתי המשפט לענייני משפחה הופחתה חשיבות חזקה זו. לאור זאת, על ההורים הניצבים בפני גירושים ודיונים משפטיים בנוגע למשמורת הילדים לקחת זאת בחשבון – טרם בחירת הערכאה המשפטית שתדון בעניינם (בית דין רבני לעומת בית משפט לענייני משפחה), ובהתאם לתוצאה הרצויה בעיניהם.
בגילים מתקדמים יותר (15-6), משמורת הילדים אינה מוענקת לאם באופן אוטומטי, ויכולה לנטות לטובת האב. אולם ניתן למצוא דוגמאות מהעבר באשר למקרים שבהם הערכאה המשפטית פסקה משמורת לאם כברירת המחדל – גם במצבים שהנסיבות נטו לטובת האב. עוד כדאי לדעת כי על פי הדין העברי – האחריות למזונות ולסיפוק הצרכים ההכרחיים של הילדים (עד גיל 6) מוטלת באופן בלעדי על האב, ואילו אחרי גיל 6 היא מוטלת גם על האם, בהתאם לחלוקת זמני השהות ביניהם ולגובה ההכנסות שלהם (לקריאה נוספת יש לעיין במדריך מזונות ילדים).
על אף "חזקת הגיל הרך", במציאות בת ימינו גוברת המודעות לערך השוויון המגדרי, ובניגוד לעבר – כיום נשים רבות עובדות ושוהות מחוץ לבית, לעיתים זמן רב יותר בהשוואה לאב. בהתאם לכך, חלה מגמת שינוי ביחס שנותנים החוק והפסיקה באשר לסוגיית המשמורת וחלוקת המזונות.
המסלול הנכון: מסוגלות ותפקוד הורי
המשמורת מורכבת משניים: משמורת רעיונית, שבמסגרתה נקבע מי "יחליט" על הילד. ברירת המחדל בסוג משמורת זה היא כי היא משותפת לשני ההורים. החלק השני של המשמורת (שאליו בד"כ מתכוונים כשמזכירים את המושג 'משמורת') מתייחס להחזקה הפיזית של הילד – מתי ובאיזה בית יימצא הילד אצל כל אחד מהוריו.
נוסף על כך, קיימים שני סוגים עיקריים של משמורת, שנקבעים בד"כ על ידי הערכאות השיפוטית, ועל שניהם חל מבחן "מסוגלות הורית", בטרם קובעים בידי מי תינתן המשמורת:
- משמורת ילדים מלאה אצל האם או האב: הילדים נמצאים בהחזקת הורה אחד שהוא המשמורן הבלעדי, ולהורה השני (שאינו מוגדר בתור המשמורן) יש זמני שהות ולינה קבועים ומוגדים, שבהם הוא מקבל את הילדים אליו.
- משמורת משותפת: המשמורת מתחלקת באופן שווה (או קרוב לשווה) בין שני ההורים, לאור החשיבות הגבוהה ליצירת קשר בטוח ומבוסס של הילד עם שני הוריו.
איך תקבעו את המשמורת ומה הכי טוב לילדים? נשמח לייעץ וללוות אתכם:
לסיכום
בפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ניתן לראות את השינוי הגדול שננקט בחיוב מזונות ובשוויון המגדרי; שבעה שופטים בפה אחד החליטו כי במשמורת משותפת של הורים לילדים בני 15-6 יש להטיל על שני ההורים את החובה במזונות ילדיהם (קודם לכן החובה לשאת במזונות ההכרחיים הייתה, כאמור, על האב בלבד).
ואולם המגמה השוויונית תלויה בבדיקת כל מקרה לגופו ובמתן דגש להכנסות ההורים מכל המקורות והיכולת הכלכלית של כל אחד מהם – לפני קביעת חלוקת נטל המזונות ביניהם. לאור כך שלנוסחה נכנסות גם הוצאות השהייה והמשמורת הפיזית – יש חשיבות גדולה יותר לזמנים עם הקטין, שכן ככל שהקטין נמצא יותר עם אחד מהוריו – כך התשלום שאותו הורה (פוטנציאלית) יהיה חייב להורה השני – יקטן, משום שהוצאות השהייה של הקטין אצלו גדלות. דווקא במצב זה, עבודת הערכאה השיפוטית קשה יותר והסכסוכים על משמורת וזמני השהות מרים יותר, שכן מאז עדכון הפסיקה יש קשר בין משמורת וזמני שהות להיקף המזונות הרובץ לפתחו של כל הורה.
המדריך נכתב כשירות לציבור על ידי מחלקות "גישור פרטי" ויישוב סכסוכים בליטיגציה (התדיינות משפטית) בארתור שני ושות' – חברת עו"ד.
ארתור שני ושות' – חברת עו"ד מדורגת מאז 2015 בתחום דיני המשפחה, הירושה והמעמד האישי, לצד תחום ניהול ההון והעסקים המשפחתיים – על ידי דירוגי החברות המובילות במשק DUN'S 100 ו – CofaceBDi.
אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם
