תביעות נזיקין במסגרת המשפחה

דיני הנזיקין נועדו להסדיר שורה של מצבים שבהם התנהגותו של אדם גורמת נזק לאחר. האדם הנפגע רשאי להגיש תביעה בגין הזנק שנגרם לו – בין בגופו, בנפשו או ברכושו. תביעות נזיקין יכולות לבוא לידי ביטוי במסגרת תחומי משפט רבים, בין היתר בדיני המשפחה – כגון סרבנות גט, לשון הרע במשפחה, גניבת זרע ועוד. תביעות אלו מוגשות לבית משפט לענייני משפחה, אך הן נבחנות בפרמטרים נזיקיים על סמך תנאים ומבחנים שהוגדרו בחוק ובפסיקה.

העוולות הנזיקיות בדיני המשפחה

רשלנות
רשלנות היא אחת מעוולות המסגרת בפקודת הנזיקין, הכוללת מגוון רחב של התנהגויות. לשם הוכחת קיומה של עוולת הרשלנות, נדרש:
  1. להוכיח כי נגרם נזק.
  2. קשר סיבתי בין התנהגות המזיק להתרחשות הנזק.
  3. המזיק סטה בהתנהגותו, קרי – התנהגותו הייתה בלתי סבירה, באופן שהסב פגיעה.
בדיני המשפחה קיימות תביעות רבות שיכולות להיכנס בגדר עוולה זו, כגון סרבנות גט, תקיפה מינית, אימוץ שכשל ועוד.

הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה היא עוולת מסגרת נוספת. עוולה זו מאפשרת לניזוק לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם על-ידי מי מבני המשפחה שהפר כל חובה מכוח החוק, לרבות ציות להוראה משפטית – כמו סרבנות גט, צו הרחקה, הפרת זכויות או חובות של משמורת, ועוד מגוון עילות שעשויות להתרחש בתוך התא המשפחתי.

סרבנות גט
הדין בישראל קובע כי ענייני גירושים נמצאים תחת סמכותו הייחודית של ביה"ד הרבני. הגט צריך להינתן על-ידי הבעל מרצונו החופשי, ופגיעה ברצון זה עלולה לפגוע בתוקפו. סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, ואילו השני מסרב לכך ומשאיר את המסורב עגון לנישואים. בפסיקה נקבע כי אם נותר אדם כבול לקשר נישואים בניגוד לרצונו, זוהי פגיעה בזכותו למימוש עצמי, לחירות ולכבוד, ומבחינה משפטית היא מוכרת כנזק בר-פיצוי. 

גירושי אישה בעל כורחה
מצב הפוך לסרבנות גט – אם מצאת את עצמך מחוץ לנישואים בניגוד לרצונך, ובאין פסק דין סופי של ערכאה משפטית מוסמכת המחייבת את התרת הנישואים, ייתכן שמגיעים לך פיצויים.
סעיף 181 לחוק העונשין קובע כי התרת הנישואים בניגוד לרצון האישה הוא נגד החוק. לפיכך, האישה יכולה לתבוע פיצויים בגין עוגמת הנפש והבושה שנגרמו לה בהתרת הנישואים. 

לשון הרע
תביעת לשון הרע בדיני המשפחה תיחשב ככזאת רק כאשר היא נוצרת כתוצאה מ"סכסוך משפטי" כהגדרתו בחוק ובפסיקה. חוק איסור לשון הרע מעניק לתביעה את כוחה, שתכליתה להגן על כבוד האדם ועל שמו הטוב. הגנה זו יוצרת מתח אל מול הגנה על עיקרון חופש הביטוי. על מנת לתבוע פיצוי, יש להוכיח נזק פוטנציאלי כתוצאה מלשון הרע, כגון ביזוי והשפלה או פגיעה במוניטין.

הסתרת מידע
הסתרת מידע בתוך המשפחה עשויה להיגרר לכדי מגוון עוולות נזיקיות. הראשונה, היא דרך הסתרת מידע שתכליתה היא תרמית, אפשרות שנייה היא שהסתרת המידע מגלמת מצג שווא שבגינו נגרם נזק ממוני, ואילו הדרך השלישית היא הסתרה לא סבירה של מידע, תוך התנהגות רשלנית. בתביעה כזו יש להבדיל בין הסתרת מידע זניח שאינו משפיע על ההחלטה, ובין מידע מהותי שאם היה ידוע מראש – הייתה מתקבלת החלטה אחרת. 

תלונות שווא וניכור הורי
עלילות שווא של מי מבני הזוג כלפי השני הן בעייתיות מאוד, בייחוד כאשר קיימים ילדים בתמונה. עלילת שווא שאינה מוצדקת היא מעשה לא חוקי שעומד בסתירה לטובת הילד. כאשר עלילת שווא נעשית במטרה לנתק את הקשר בין הקטין ובין אחד מהוריו, היא יכולה להיחשב כפגיעה נזיקית. יתרה מכך, גם אם המעשה לא יוכר כפגיעה נזיקית, הוא ככל הנראה ייכנס בגדר הפרת החוזה המשפחתי. 

הגשת תלונות שווא במשטרת ישראל או הגשת בקשות כוזבות לצווי הגנה הכוללות טענות שווא עשויות לגרור פיצוי כלפי הנפגע ואוצר המדינה, ואף לצמצום זמני השהות של המעליל עם הקטין. במצב כזה, ביהמ"ש ינסה לפצות את הניזוק בשיקום יחסיו עם הילד ככל שניתן, לצד פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו. אם לא ניתן לשקם את יחסי ההורה עם ילדו, הפיצוי עשוי לעלות.

גניבת זרע
מצב שבו בת הזוג גורמת בדרך תרמית לבן הזוג להיות אב, לרוב באמצעות אי-נטילת אמצעי מניעה, אך ייתכנו דרכים נוספות. על מנת לבסס את עוולת התרמית, יש להוכיח חמישה יסודות מצטברים:
  1. מצג שווא של עובדה. 
  2. המציג אינו מאמין באמיתות הדברים, גם אם זה נעשה בקלות ראש.
  3. כוונה שהניזוק יוטעה על-ידי המצג ויפעל בהסתמך עליו.
  4. הניזוק הוטעה ופעל על סמך המצג.
  5. הניזוק ספג נזק בממונו עקב פעולתו על סמך המצג.
לצד זאת, העובדה שכתוצאה מקיום יחסי אישות נולדים ילדים היא אינה בחזקת פלא, ועל הצדדים להביא זאת בחשבון בעת קיום היחסים. 

הונאת אבהות
הפסיקה מכירה בעילה נזיקית במצב שבו הוצג לגבר מצג שווא שלפיו הוא אביו הביולוגי של ילד מסוים, בעוד שבפועל הוא אינו האב. במקרה כזה יש להתחשב בכמה שיקולים: ראשית וחשוב מכל, טובת הילד שלגביו נוצר המצג. לאחר מכן יובאו בחשבון אינטרס האב, אינטרס האישה שיצרה את מצג השווא וכן תקנת הציבור. אלו יישקלו לצד בחינת תשתית עובדתית שאותה לעיתים קשה להוכיח, אך לא תמיד בית המשפט רואה בה כהונאה בתוך המשפחה.

אלימות או תקיפה במשפחה
כאשר אנו תובעים לפיצויים בגין אלימות או תקיפה בתוך המשפחה, עומדים לרשותנו שני ערוצי תביעה.
הערוץ הראשון הוא כשהעבירה עולה לכדי עבירה פלילית, ואז ניתן להגיש תביעת נזיקין אזרחית לפיצויים (לאחר ההרשעה בערוץ הפלילי, ובהתבסס עליה כתשתית העובדתית).
הערוץ השני הוא דרך תביעה נזיקית עצמאית. בערוץ זה על התביעה להוכיח את עוולת התקיפה על כל יסודותיה, נוסף על הוכחת הנזק שנגרם. שלושה יסודות לעוולת התקיפה:
  1. שימוש בכוח נגד גופו של אדם.
  2. במזיד, בכוונה.
  3. שלא בהסכמתו, או בהסכמה שהושגה בתרמית.
על מנת להעריך את גובה הפיצוי, יש לכמת את הנזק על-ידי קביעה של מידת הפגיעה והיקפה. 

תקיפה מינית
על תקיפה מינית אפשר לתבוע לפי פקודת הנזיקין, אולם ניתן לתבוע גם בגין עוולת הרשלנות, שאותה הזכרנו מעלה. בבחינת תקיפה מינית במשפחה יש להתחשב בנזק כמו כאב וסבל מנטלי, גם אם אין להם כל ביטוי פיזי. הפסיקה קבעה כי יש לתת משקל רב לנזק שביטויו בכאב וסבל רגשיים ונפשיים כתוצאה מהתקיפה המינית. בבחינה זו, הפסיקה מעלה שלושה שיקולים עיקריים בקביעת גובה הפיצוי:
  1. נסיבותיה הקונקרטיות של הפגיעה.
  2. משך הפגיעה – האם מדובר במקרה בודד, בכמה מקרים, או במסכת חיים ארוכה?
  3. בחינת השלכותיה העתידיות של הפגיעה (ניתן להסתייע גם באחוזי נכות, אם ייקבעו).
ככל ששיקולים אלה יובילו למסקנות חמורות יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.

אימוץ שכשל
תביעה זו מתייחסת למצב שבו ילד נשלח לאימוץ שלא הצליח, ונגרם לו נזק בעקבות הכשל. הנזק יכול שייגרם מטעם המשפחה המאמצת שנכשלה, או מטעם הגוף שהיה אחראי לבדוק ולוודא את הצלחת האימוץ – כגון העירייה, השירות למען הילד, משרד הרווחה ועוד. לרוב, תביעה בגין אימוץ שכשל תינתן בליווי עוולות נוספות, כמו רשלנות, תקיפה ועוולות נזיקיות שעשויות להתעורר כלפי המזיק.

בגידה
בית המשפט קבע כי יש לאפשר לאדם להגיש תביעה נזיקית כלפי בן או בת הזוג בגין ניאוף ובגידה. מדיניות משפטית מקשה על התובעים בעילה זו, בשל הירתעות מערכת המשפט להיכנס למערכות יחסים אינטימיות. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי יש לאזן את שיקולי המדיניות השיפוטית ובין זו הפרטית, לתביעת פיצויים בגין נזק של כאב, סבל או בושה כתוצאה מהבגידה.

הפרת חובה חקוקה שעניינה ביגמיה – ריבוי נישואים
בישראל, קיים איסור על ריבוי נישואים, שהעונש בגינו עומד על חמש שנות מאסר. בהיבט הנזיקי, נקבע בפסיקה כי גם אם לא הובאו מצד הניזוק ראיות על נזק ממשי שנגרם – רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי מוערך על נזק כללי שוודאי נגרם, מעצם ריבוי הנישואים. למעשה, גם אם התביעה מוכיחה את ריבוי הנישואים בלבד – זכאי הניזוק לפיצוי, ואם יוכח נזק – הפיצוי יגדל.

חטיפת קטין
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שוויון באפוטרופסות לזוג הורים, ואוסר על מי מהם לקבוע באופן חד-צדדי ללא אישור את ענייני האפוטרופוס – לרבות מקום מגורי הילד המשותף. משמעות הדבר שחטיפת ילד, לרבות מעבר של מי מההורים עם הילד לחו"ל, נכנסת בגדר הפרת חובה חקוקה. מקור נוסף להפעיל את העילה הנזיקית הוא חוק העונשין, האוסר חטיפה ממשמורת. במקרה כזה ניתן להגיש תביעה נזיקית שעשויה להוביל פיצויים גבוהים בגין הנזקים.