החזרת ילדים חטופים – על-פי אמנת האג

הפרידה או הגירושים הלהיטו את הרוחות סביבכם? חשוב להשאיר את הילדים מחוץ לתמונה, ולא להשתמש בהם ככלי ניגוח במאבק שלכם • כיצד מתרחשת חטיפת ילדים על-ידי אחד מהוריהם, מה עושים במקרה כזה ואיך ניתן להימנע? • כל הפרטים – במדריך הזה

במאבק הקשור לפרידה או לגירושים (ואפילו במצב של סכסוך עמוק גם לאחר הגירושים) אחד הצדדים לסכסוך עשוי לנקוט מהלכים שמטרתם לפגוע בצד האחר. כשהצדדים הם הורים, עלול מהלך כזה לערב אף את הילדים המשותפים ולהפוך אותם לכלי ניגוח. כלומר, לאמצעי בידי הורה אחד לפגוע בהורה האחר, תוך התעלמות מקוממת מההשלכות שיש למהלך זה על הילדים עצמם.

דוגמה מובהקת להתנהגות חמורה זו היא חטיפת הילדים המשותפים ביוזמת אחד הצדדים והברחתם מחוץ לגבולות מדינת מושבם הקבועה.

לא כל חופשה בחו"ל שלא הסתיימה במועדה תיחשב כאירוע חטיפה

חשוב להקדים ולהדגיש כי הורים בסכסוך בעצימות גבוהה ממשיכים בשגרת החיים, חרף הסכסוך. כך למשל, עשוי הורה אחד לצאת לחופשה בחו"ל עם הילדים המשותפים, לתקופה מוגדרת ובכפוף להסכמת ההורה האחר. ייתכן שאותו הורה לא ישוב ארצה במועד שנקבע – אם מפאת כוח עליון ואם בשל סיבות אחרות שבעטיין לא ניתן היה לשוב מהטיול בחו"ל במועד שתוכנן מראש.

האם אירוע כזה יוגדר כחטיפת ילדים על-פי אמנת האג? לאו דווקא.

מהי "חטיפת ילדים", ומהם שלבי הפעולה להשבת קטין שנחטף?

ראשית, על הקטין להיות מתחת לגיל 16 על מנת שתחול עליו האמנה והוראותיה.

שנית, יש להגדיר מהו מקום מושבו הקבוע של הקטין, על-פי אינדיקציות שנקבעו בפסיקה (רשימה פתוחה), שבעיקרן מתמקדות במבחן מרכז חייהם של הקטין. כלומר – המקום שבו התגורר, גדל, למד, התחנך, רכש מעגל חברים וכו'.

שלישית, יש לבחון אם מדובר באירוע חטיפה – על-פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991 והוראות האמנה עצמה. כלומר, יש לבדוק אם התקיימו הנסיבות שבהן חופשה בחו"ל הפכה לאירוע חטיפת קטין:

  • הוצאת הקטין מתחום מדינת מושב הקבע (כפי שמוגדר לעיל), ללא הסכמת ההורה האחר ולתקופת זמן בלתי מוגבלת.
  • התארכות חופשה בחו"ל מסיבות שאינן נחשבות בלתי צפויות או שהן בשליטת ההורה שנסע.

רביעית, איתור המדינה שאליה נחטף הקטין. שלב זה חשוב במיוחד, שכן יש להבחין בין מדינה החתומה על אמנת האג למדינה שלא חתומה תחת אמנה זו.

חמישית, יש לפעול בזריזות ובתוך כשנה. לאחר תקופה זו, עשויה החזרת הקטין מהמדינה שאליה נחטף להיחשב כפגיעה בו – אם השתלב והתאקלם במדינת מושבו החדשה.

קצת על חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991:

  • על אמנה זו חתומות מדינות רבות שעיקרן מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, חלק ממדינות אסיה ואפריקה, וכמובן – גם ישראל.
  • מטרת האמנה היא לייצר בין המדינות החתומות עליה יחסי הדדיות ושיתוף פעולה, בכל הקשור להחזרת ילדים חטופים. זאת על מנת להבטיח את חזרתם המיידית של קטינים עד גיל 16, שנחטפו על-ידי מי מהוריהם.
  • הדבר מאפשר הגשת "בקשה להחזרת חטוף", שכן בהנחה שייקבע כי מדובר באירוע חטיפה, הרשויות המנהליות או השיפוטיות של המדינה שאליה הוברח הקטין מחויבות להחזירו לאלתר למדינה המוגדרת כמקום מושבו הקבוע, ואין לה כל שיקול דעת בנושא, למעט כמה חריגים.
  • מדינה שאינה חתומה על אמנת האג תהא נטולת מחויבות להחזרת הקטינים למדינה המוגדרת כמקום מושבם הקבוע. בכך, יהפוך אירוע החטיפה למורכב יותר, ועשוי אף לכלול עתירה לבית המשפט העליון, לשם מתן צו לבית המשפט במדינה שאליה נחטפו הקטינים – המורה להחזיר את הקטינים ("הביאס קורפוס").

מקרי קיצון שבהם טובת הקטינים תכשיר את אירוע החטיפה:

מאחר שבהחלטות הנוגעות לקטינים מוצבת טובת הקטין במרכז, עשויים להיות מקרי קיצון שבהם תידחה הבקשה להחזרת הקטין ותוכשר חטיפתו למדינה אחרת:

  • במצב שבו השבת הקטין למדינת הקבע עשויה לגרום לו נזקים נפשיים או פיזיים – כאשר מדובר במדינת קבע שאינה מיטיבה עימו, או לאחר הסתגלות בת יותר משנה של הקטין במדינה שאליה נחטף (ומכאן הצורך לפעול מהר).
  • במצב שבו ההורה שנותר במדינת מושב הקבע אינו מתנגד להגירה.
  • במצב שבו הקטין מעוניין להישאר במדינה שאליה נחטף, ונוכח שינוי ההתייחסות לקטין כיצור אוטונומי ובעל רצונות משלו, יינתן משקל להעדפותיו, תוך איזון עדין בין שיקולים נוספים.   

הקדמת תרופה למכה: הפתרונות המשפטיים האפשריים בכמה נקודות זמן - למניעת אירוע חטיפה:

  • לפני פרידת ההורים ובמהלכה – הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים, שלרוב יחול עד שימלאו להם 18 שנים.
  • לאחר פרידה מפויסת במסגרת הסכם – בהוספת פרק בהסכם, המתייחס ליציאת הקטינים לחו"ל רק למדינות החתומות על אמנת האג ולתקופה מוגבלת. לחלופין, ניתן יהיה להפקיד ביטחונות כספיים בכל יציאה מגבולות המדינה של מי מההורים עם הקטינים.
  • כשקיימת סכנה ממשית לחטיפה – ניתן יהיה לערב את המשטרה, ולעיתים אף להעביר את המשמורת להקטנת סיכוי אירוע חטיפה.

לסיכום:

נושא חטיפת הילדים וההליך המשפטי הנדרש לצורך החזרתם הוא סבוך מבחינה תהליכית, משפטית ורגשית. משכך, מומלץ להסתייע בעורך דין המתמצא בתחום דיני המשפחה, ובייחוד בנושא חטיפות ילדים.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.