מילון מונחים משפחה, גירושים וירושה

כך בדרך כלל הכל מתחיל. אהבה יכולה להסתיים ולהפוך לחברות שמקלה על הפרידה ועל הדרך שבה נפרדים. כדאי להיזכר איך הכל התחיל...

אחריות של ההורים כלפי ילדיהם. היא תמיד שם - כשהייתם משפחה וגם אחרי הפרידה, כל הורה בפני עצמו. זו גם ברירת מחדל בעיני המחוקק, שרואה בשני ההורים את מי שיש להם את הזכויות והחובות כלפי ילדיהם – בכל עניין שתוכלו לחשוב עליו, בוודאי בכל מה שקשור לגידול הילדים, בריאותם, התפתחותם הנפשית והפיזית, חינוכם ועתידם.

אחד מהמנגנונים המשפטיים המומלצים ביותר לשמירה על רכוש משפחתי שנצבר בעמל רב לאורך דורות, למימוש הייחודיות שלו ולשמירה על התנהלות משפחתית תקינה ביחס אליו.

זה המונח המשפטי לדאגה מלאה בכל תחומי החיים (אישי, רפואי ורכושי) למי שמבחינת מצבו הרפואי או הקוגניטיבי אינו מסוגל לדאוג לעצמו ולנהל בכוחות עצמו את ענייניו – בית המשפט ממנה אפוטרופוס (אחד או יותר), שיפעל על מנת לסייע לו, לדאוג לענייניו ולהגן עליו ועל רכושו.

אחד מסוגי בתי המשפט במדינת ישראל. בישראל קיימים בתי משפט ייחודיים. לדוגמה: בית דין לעבודה, בו נידונים סכסוכים בין עובדים למעסיקים. בית הדין הרבני, שהשופטים בו הם דיינים, דן באופן בלעדי בגירושים של בני זוג יהודים. כאן יבררו את רצונם החופשי והסכמתם להתגרש וכאן יתבצע טקס הגירושים עצמו. בתי דין רבניים קיימים בישראל עוד לפני קום המדינה. חשוב לדעת, שלבית הדין הרבני, יש גם רשות (סמכות) לדון בתוצאות של גירושים: חלוקת רכוש, חלוקת אחריות הורית כלפי הילדים ומזונות ילדים או אישה (רק אישה! אין מזונות גבר). נציין, שבני זוג מוסלמים מתגרשים בבית הדין השרעי ובני זוג נוצרים מתגרשים בבית הדין של העדה הנוצרית אליה הם שייכים.

זהו בית משפט שלום מיוחד, שהוקם בשנת 1995 והוא בעל הסמכות לדון בכל ענייני המשפחה והירושה, למעט הגירושים עצמם, שכאמור מתבצעים בבית דין דתי בהתאם לדת (ראו "בית דין רבני").

זוהי הפרידה הפורמלית של בני זוג נשואים. בני זוג שנישאו בנישואים דתיים, יוכלו להתגרש בישראל רק בבית דין דתי, בהתאם לדת שהם שייכים אליה (ראו "בית דין רבני"). חשוב לדעת, שבני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ושניהם בני אותה דת, יוכלו להתגרש בישראל רק בבית דין דתי, בהתאם לדת שהם שייכים אליה. בני זוג נשואים, שאינם בני אותה דת, נישואיהם יותרו בישראל במסגרת הליך משפטי שמתקיים בבית המשפט לענייני משפחה. אצל יהודים, בטקס הגירושים בבית הדין הרבני, האיש מסכים "לגרש" את האישה, והאישה מסכימה לקבל את הגט מהאיש.

הליך ליישוב מחלוקות שלא באמצעות בית משפט (ליטיגציה). מטרתו היא יישוב מחלוקות באמצעות שיחה, ומתוך כוונה להגיע להסכמה אמיתית ערוכה בכתב ובזמן קצר. דיון – זהו המונח המקצועי ל"משפט", כלומר, התייצבות בפני שופט/ת בבית משפט, בעניין תביעה שהוגשה (או שאתם המגישים ואז אתם "התובעים" או שהיא הוגשה נגדכם ואז אתם "הנתבעים"). ישנם סוגי דיונים רבים. דיון הוכחות למשל, הוא דיון שבו נחקרים התובע/ת והנתבע/ת והעדים שלהם. מטרתו להוכיח את הגרסה של כל צד.

זהו המונח המקצועי ל"משפט", כלומר, התייצבות בפני שופט/ת בבית משפט, בעניין תביעה שהוגשה (או שאתם המגישים ואז אתם "התובעים" או שהיא הוגשה נגדכם ואז אתם "הנתבעים"). ישנם סוגי דיונים רבים. דיון הוכחות למשל, הוא דיון שבו נחקרים התובע/ת והנתבע/ת והעדים שלהם ומטרתו להוכיח את הגרסה של כל צד.

היא הסדר משפטי ביחס לרכוש משותף של בני זוג. הסדר זה חל לפני שנחקק חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 ולכן חל על זוגות שנישאו לפני 1/1/1974. במקביל, חל הסדר משפטי זה על זוגות בישראל שאינם נשואים, אבל באופן מהותי היחסים שלהם כמו של בעל ואישה – מתגוררים יחד, חולקים חיים ומשק בית. אלה בני הזוג שנהוג לקרוא להם ידועים בציבור.

הסכם משפחתי, הוא חוזה מיוחד במובן הזה שהצדדים שלו הם בני משפחה (שונה מחוזים אחרים שאולי נתקלתם בהם, בהם הצדדים הם זרים: לדוגמה משכיר ושוכר או אנשים שיש ביניהם יחסים עסקיים, כגון מעביד ועובד או ספק ובעל עסק וכו'). מעניין לדעת, שהסכמים משפחתיים הם רבים ומגוונים. בקבוצה אחת: הסכמים שצופים פני עתיד. למשל, הסכמי ממון לפני נישואים, או הסכמי הורות בין אנשים שמתכננים הורות משותפת למרות שאין ביניהם יחסים אישיים. בקבוצה אחרת: ההסכמים שמסיימים סכסוכים ומחלוקות. למשל, הסכמי גירושים או הסכמים שמסדירים חלוקת עיזבון בין יורשים. הייחוד בתחום דיני המשפחה, הוא היחסים המיוחדים בין הצדדים להסכמים, ההבנה שלעתים רגשות מבעבעים ולהבות הסכסוך גבוהות, ולכן, בשונה מהסכם שכירות למשל, הסכמים בתחום דיני המשפחה מוגשים לאישור בית המשפט לענייני משפחה. במעמד האישור, לאחר שבית המשפט מוודא שהצדדים להסכם הבינו אותו היטב, מקנה בית המשפט תוקף של פסק דין להוראות ההסכם. יש בכך רצינות גדולה שהמחוקק מייחס להסכמים משפחתיים וגם מעמד של מסמך מחייב - פסק דין שאפשר וניתן לאכוף בבית המשפט, אם בעתיד, תהיה מחלוקת ביחס ליישומו.

משמעות המילה בארמית היא לבדוק דבר בעיון ובדקדוק. אם שמעתם את המילה מפי עו"ד או שופט, הכוונה בשפה המשפטית היא שיש צורך לשים לב להמשך הדברים, המסבירים, מדגישים או מוכיחים את הנאמר לפני-כן.