מדריך מזונות ילדים

הליך פרידה או גירושים הוא קשה ומורכב, על אחת כמה כאשר מעורבים ילדים בתמונה. כיצד יחולק בין ההורים הנטל הכלכלי של תשלומי המזונות, ומהם הפרמטרים שנלקחים בחשבון?

אחד הנושאים שמעסיקים הורים הנמצאים בהליך פרידה או גירושים הוא אופן חלוקת הנטל הכלכלי הכרוך במזונות עבור ילדיהם הקטנים. הנושא נחשב לסבוך, מאחר שהוא מוסדר אך ורק בפסיקה (אך לא בחוק), וקיימת בה שונות גדולה בין הערכאות השונות (כלומר, בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים).

במדריך זה נדון בסוגיה בכלליות, אולם אין מדובר בתחליף לייעוץ משפטי פרטני.   

תחילה, חשוב לדעת כי היקף חובת המזונות של הורים יהודים נקבעת לפי הדין העברי. לפיכך, אם מדובר בילדים עד גיל 6 – על האב מוטלת החובה הבלעדית לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו, ללא קשר למצב הכלכלי שלו ושל בת זוגו, ואילו הדאגה לצרכים שאינם הכרחיים – מוטלת על שני ההורים, באופן שוויוני ובהתאם למצבם הכלכלי.

הדבר נהיה מורכב אפילו יותר במצב שבו נקבעת משמורת פיזית משותפת להורים, ואז על האב מוטלת חובה כפולה: תשלום מזונות לאם – בזמן שהילדים שוהים אצלה, וכלכלה ישירה לילדיו בזמן שהם שוהים אצלו.

בשל הדאגה לטובת הילד ולרווחתו, בית המשפט העליון גיבש עקרונות שינחו את המשפט הישראלי בכל הקשור לחובת מזונות לילדים בגילי 15-6, תוך התייחסות לסוג המשמורת (משותפת, בלעדית ועוד).

הפסיקה בנושא זה דנה בשאלת השוויון בנטל מזונות הקטינים, ולפיה חובת הדאגה לילדים בגילי 15-6 היא על שני ההורים, ועל פי יכולתם הכלכלית, פערי ההכנסה ביניהם וכושר ההשתכרות שלהם. כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין הוצאות תלויות שהות (קרי – הוצאות הכרוכות בשהות הילד אצל ההורה, כגון אוכל, צריכת חשמל ומים ועוד) להוצאות שאינן תלויות שהות (כגון ספרי לימוד, ביגוד, הנעלה, רכישת טלפון נייד ועוד).

ככלל, הוצאות תלויות שהות מתקזזות בין ההורים, בהנחה שאין ביניהם פערים מהותיים ברמת ההכנסה ובזמני השהות בחודש. לדוגמה: במקרה שבו ההכנסה של ההורים זהה, ילדם מעל גיל 6 ובמהלך החודש הוא נמצא שבועיים אצל אימו ושבועיים נוספים אצל אביו – אין צורך בהתחשבנות בין ההורים באשר להוצאות תלויות השהות. לעומת זאת, בנוגע להוצאות שאינן תלויות שהות – יהיה על בני הזוג לחלוק בנטל באופן שוויוני.

במקרה שזמני השהות של הילד אצל ההורים אינם זהים ויש ביניהם פערי הכנסה – יתקיימו ביניהם תשלומי העברה, על מנת לחלוק בהוצאות המזונות בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

באופן כללי, מובן כי אורח החיים שלאחר הפרידה או הגירושים והמעבר לשני בתים נפרדים יהיה כרוך בהוצאות יתר להורים, וכתוצאה מכך – אף לירידה באיכות החיים. לכן, כחלק מההכנות לקראת הפרידה או הגירושים, חשוב להעריך את היכולת הממשית של כל הורה לשאת בנטל ולקבוע סכום הוצאות ריאלי עבור צורכי הילדים, על מנת להימנע מפגיעה ברווחת הילד.

אילו סוגי הוצאות נלקחים בחשבון בחישוב גובה דמי המזונות?

כאמור, שני הסוגים העיקריים הם הוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות. בסוג השני נכללות ההוצאות שאינן קשורות באופן ישיר בשהות הקטין בבית הוריו, כגון:

הוצאות חינוך/בריאות/רגילות – בגין סל השירותים המינימלי-ממלכתי המקבל כל ילד בישראל. בכלל זה – תשלום חודשי לקופת החולים, כולל מרשמים לתרופות שבסל התרופות, הוצאות חינוך עד סכום האגרות בחינוך הממלכתי, לרבות ספרים, מחברות, כלי כתיבה, תרבות, ועד גן או כיתה, מסיבות סיום, טיולים צהרון או מועדונית, קייטנת קיץ (מחזור אחד, והכל בתעריף מתנ"ס או עירייה או ויצו או נעמ"ת.

הוצאות חינוכיות חריגות: כגון הוראה מתקנת, העשרה ופרויקטים מיוחדים, טיולים שאינם נכללים בסל החינוך, תנועות נוער, חוגים שמעבר לבסיס, נסיעה לפולין, שיעורי נהיגה, שיעורים פרטיים בכפוף להמלצת מומחה/מורה מקצועי/ מחנך, לפי העניין, עזרה במימון לימודים אקדמיים (תוכניות נוער שוחר מדע וכיוצא בזאת).

הוצאות רפואיות חריגות: הוצאות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי של קופת החולים, לרבות טיפולים אורתודנטיים, פסיכולוגיים, אבחונים דידקטיים, פיזיותרפיה, רפואה אלטרנטיבית, אשפוזים חו"ח, אופטומטריה וכו' – הכל בכפוף להמלצת מומחה רשום לפי העניין.

לסיכום

סוגיית המזונות היא מורכבת ותלויה במשתנים רבים, ועל כן היא מצריכה ערנות ובקיאות רבה במכלול הפרטים. יש ערכאות שמחשבות את גובה תשלום המזונות לפי מודל מתמטי מוסדר, אך לעיתים מפאת המורכבות – הדבר נקבע על דרך האומדן בלבד – דבר שיוצר שונות גדולה למדי בין הערכאות השונות (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) ואף בתוך הערכאות בין גורמים שיפוטיים, דיינים או שופטים.

אין באמור ייעוץ משפטי. כדי לקבל ייעוץ שמתאים לך באופן אישי – צריך רק להשאיר פרטים בסוף העמוד, ואנו כבר ניצור איתך קשר בהקדם.